48 שעות להמציא את הרפואה מחדש
האקתון T2MED בטכניון מחבר בין סטודנטים לרפואה, מהנדסים ומדענים לשלושה ימים של עבודה אינטנסיבית על בעיות אמיתיות מהשטח, ומייצר דרך חשיבה שממשיכה הרבה אחרי שהאירוע נגמר.
ביום חמישי בערב, קצת אחרי תשע, הקפיטריה של הפקולטה לרפואה על שם רות וברוך רפפורט בטכניון כבר לא תיראה כמו סתם קפיטריה. דמיינו עשרות קבוצות יושבות סביב שולחנות. מסכים פתוחים, מצגות חצי גמורות, דפים עם סקיצות. ויכוחים, ניסיונות, תיקונים. מישהו מתרגל פיץ’, מישהו אחר מבין שהכיוון לא עובד, ומתחיל מחדש.
ככה נראה ערב טיפוסי של היום השני בהאקתון T2MED בפקולטה לרפואה על שם רות וברוך רפפורט בטכניון.
“אתה צפוי לשמוע רעש“, מספר מחמוד אכתילאת, סטודנט לרפואה שנה חמישית ואחד ממארגני האקתון T2MED , “כולם מדברים, כל אחד בטוח שיש לו את הדרך הנכונה ומנסים לעשות אופטימיזציה לפתרון שלהם“.
זה רגע קטן בתוך האקתון. אבל הוא מספר סיפור גדול יותר.
הרפואה היום פועלת בקצב גבוה מתמיד: טכנולוגיות מתקדמות במהירות, הצרכים בשטח משתנים, והמערכות עצמן מתמודדות עם עומס מתמשך. בתוך המציאות הזו, האקתון T2MED מנסה לייצר מרחב שבו לא רק מגיבים למה שקורה, אלא עוצרים לרגע ומנסים לחשוב קדימה.
המרוץ לפיץ‘
האקתון T2MED מתקיים כבר יותר מעשור, אבל הרעיון שעומד מאחוריו הופך רלוונטי יותר משנה לשנה.
במשך שלושה ימים אינטנסיביים, סטודנטים מרפואה, הנדסה ומדעים מתכנסים יחד ומנסים להמציא מיזמים חדשניים בעולם הביומד.
הם מתחילים עם בעיה אמיתית. כזו שמגיעה מהשטח, מהקליניקה וממערכת הרפואה ומשם הם מתקדמים מהר. יש להם 48 שעות לחשוב על מיזם מנצח ולהרים מצגת שתשבה את לב השופטים ואולי תזכה אותם בהרבה כבוד ובאחד מהפרסים הגדולים: 1,000$ לרכישת כרטיסי טיסה , כניסה ישירה לBizTEC!, מכונות נספרסו, שעונים חכמים ועוד.
ביום הראשון הם מגדירים את הבעיה. ביום השני הם מפרקים אותה, בודקים היתכנות ובונים פתרון.
ביום השלישי הם כבר עומדים מול השופטים ומציגים את הפתרון כאילו היו סטארטאפיסטים שמוכנים לפגוש משקיעים.
“הרעיון הוא שרופאים לא יישארו רק בתוך המחלקה“, מסביר מחמוד, “אלא יתחילו לחשוב מעבר. להסתכל על בעיה ולשאול איך פותרים אותה.”
בעיות שבאמת צריך לפתור
אם בעבר המשתתפים יכלו לבחור כמעט כל כיוון שירצו, השנה נעשה שינוי משמעותי בגישה.
במקום “לזרוק רעיונות“, ההאקתון חולק לארבעה מסלולים ברורים: חדשנות בחדרי ניתוח, דיאגנוסטיקה ואבחון מוקדם, רפואת חירום, וניהול מערכות בריאות.
“הלכנו לדוחות ולמידע מהשטח, לראות איפה ה־pain points האמיתיים“, מסביר מחמוד,
“לא רצינו משהו תאורטי. רצינו בעיות שאנשים באמת צריכים לפתור“.
המשתתפים נדרשים לחשוב לא רק יצירתי, אלא מדויק. לא רק חדשני, אלא רלוונטי.
לא רק “מה אפשר לבנות“, אלא “מה חייבים לבנות עכשיו“.
מפגש בין עולמות
אחת הנקודות המעניינות ביותר בהאקתון היא לא הרעיונות, אלא האנשים.
הצוותים מורכבים מסטודנטים מתחומים שונים, ולעיתים קרובות הם לא מכירים אחד את השני לפני האירוע. הם נפגשים, מתיישבים סביב שולחן ומתחילים לעבוד בלי היכרות מוקדמת, רק עם מטרה משותפת: להגיע לפתרון בזמן קצר.
“זה חלק מהיופי“, אומר מחמוד, “אנשים שלא מכירים, צריכים תוך זמן קצר ללמוד לעבוד יחד“.
אבל היופי הזה מגיע עם אתגרים. רופא שמבין לעומק את המציאות הקלינית עובד לצד מהנדס שמעולם לא היה בבית חולים. אחד מדבר בשפה של מטופלים, השני בשפה של מערכות. הפערים האלה יוצרים לפעמים חיכוך וקושי לדבר באותה שפה מקצועית.
“יש מצבים שבהם רעיון טכנולוגי פשוט לא ישים במציאות של בית חולים“, מסביר מחמוד, “ושם נוצרת ההתנגשות, אבל גם התחלה של פתרון“.
החיבור הזה, בין עולמות שלא תמיד מדברים אחד עם השני, הוא בדיוק מה שמאפשר לחשוב אחרת ולהביא רעיונות שאף אחד לא חשב עליהם קודם.
מרעיון לפתרון
אחד הרגעים המשמעותיים ביותר עבור המשתתפים הוא הרגע שבו הם מבינים שרעיון, טוב ככל שיהיה, הוא רק נקודת התחלה.
“בהתחלה אתה חושב על משהו שמעניין אותך“, מספר מחמוד, “אבל מהר מאוד אתה מבין שזה לא מספיק. זה צריך להיות משהו שאנשים באמת צריכים ושיהיו מוכנים לשלם עליו“.
המעבר הזה מרעיון אישי לפתרון שנותן ערך הוא גם המקום שבו הזמן משחק תפקיד.אין שבועות לחשוב. אין חודשים לבדוק. יש שעות. ובתוך השעות האלה, המשתתפים לומדים להבחין בין מה שנראה טוב לבין מה שבאמת שיכול לעבוד.
גם כשזה לא עובד, זה עובד
לא כל צוות מגיע לפתרון שלם. יש כאלה שמגלים שהרעיון שלהם כבר קיים. יש כאלה שהדינמיקה ביניהם לא מחזיקה ויש כאלה שפשוט לא מספיקים לבנות מצגת מספיק חזקה בזמן קצר.
אבל בעולם של סטארטאפים, לומדים גם מכשלונות. היכולת לזהות מהר מה לא עובד היא לא חולשה, אלא יתרון. היא מאפשרת להתקדם, לשנות כיוון, ולהמשיך הלאה.
מחמוד שהשתתף בעצמו בתחרות ב-2022, מעיד מהחוויה האישית שלו, “הסתבר לנו שהרעיון שבנינו עליו יום וחצי כבר נמצא בשטח, אז היינו צריכים לחשוב מאוד מהר על רעיון חלופי, שעדיין לא קיים”.
הרגע שבו הכל מתכנס
ביום השלישי של ההאקתון מגיעים לרגע האמת. כל מה שנבנה, התפרק ונבנה מחדש מתכנס לכדי פיץ’ אחד קצר. מצגת אחת, הזדמנות אחת להסביר למה הפתרון הזה צריך להתקיים.
הצוותים מציגים את הפתרונות שלהם בפני פאנל שופטים שמורכב מדמויות בכירות מעולם הרפואה, המחקר והחדשנות: מנהלי בתי חולים, חוקרים מובילים ואנשי תעשייה שמכירים את המערכת מבפנים, ועוסקים ביומיום בקבלת החלטות שיש להן השלכות ממשיות.
“זה רגע מאוד עוצמתי”, מספר מחמוד. “יש בו רגשות מעורבים. מצד אחד אתה חושש שזה לא יצליח או אולי לא מספיק טוב. מצד שני אתה מתלהב שאתה מציג את הרעיון שלך, ומבין שתוך יומיים־שלושה הצלחת להגיע למשהו כזה“.
זה רגע שמרגיש כמו סוף, אבל בפועל עבור רבים, הוא התחלה.
חלק מהפרויקטים ממשיכים הלאה לתחרויות, לחממות ולפיתוחים. אבל גם מי שלא ממשיך עם הרעיון, יוצא עם כישורים ונקודת מבט חדשה.
“אני נכנס היום לחדר ניתוח ורואה בעיות“, אומר מחמוד, “לא רק מבצע את העבודה, אלא חושב איך אפשר לשפר אותה.” אני ממליץ לכל סטודנט שיש לו את הניצוץ הזה להשתתף. מי שלא רוצה רק להתלונן על בעיות, אלא גם לנסות לפתור אותן“.
מאחורי הקלעים: גם זה מיזם
המשתתפים של T2MED מגיעים לשלושה ימים אינטנסיביים.
אבל עבור הצוות שמארגן את ההאקתון זה תהליך שנמשך חודשים, ודומה לא פעם להקמה של מיזם.
הצוות המארגן, שמורכב ברובו מסטודנטים מהפקולטה, מנהל תהליך שכולל בניית תוכן מקצועי, עבודה מול מנטורים ושופטים, גיוס משתתפים ותפעול של אירוע מורכב במקביל ללימודים תובעניים.
השנה, בתוך המלחמה, האתגר הזה היה גדול במיוחד.
העבודה התנהלה לצד תקופת מבחנים אינטנסיבית, שירות מילואים של חלק מחברי הצוות, ומציאות ביטחונית שהקשתה על התכנון קדימה. כמו בהאקתון עצמו, גם כאן מדובר בעבודה בתנאי אי־ודאות, תחת לחץ, עם הרבה החלטות שצריך לקבל בזמן קצר. במובן הזה, הצוות לא רק מארגן את האירוע, אלא עובר בעצמו תהליך יזמי.
“היה הרבה לא נודע אם זה מתקיים, מתי ואיך“, מספר מחמוד. ובכל זאת, התקבלה החלטה להמשיך. “לא בא בחשבון לוותר“, הוא אומר.
כששואלים את מחמוד למה בכל זאת להיכנס לזה, הוא מצביע על כמה סיבות.
מצד אחד, מדובר בהזדמנות לרכוש ניסיון מעשי בניהול והובלת פרויקט מורכב. מצד שני, זו גם דרך להיות חלק ממשהו גדול יותר.
“אתה לומד המון, מכיר אנשים, ורוכש כלים“, הוא אומר, “אבל מעבר לזה, אתה מרגיש שאתה חלק ממשהו שיש לו משמעות“.
בנוסף למחמוד אכתילאת, את ההאקתון מובילים השנה הסטודנטים: ליאור רומנו, אלה פורמן, עדי ינקוביץ’ ושחף לאלו , יחד עם צוות הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט בטכניון: ד”ר ליאור לב טוב, מרכז יזמות רפואית והאקתון T2MED; סטפני שניאור, ראש תחום שיווק ויחסי ציבור; ושי-לי כהן, רכזת אירועים ומדיה.
מההאקתון לחדרי הניתוח
האקתון T2MED לא מבטיח שכל רעיון יהפוך לסטארטאפ. אבל הוא כן מייצר משהו אחר: דרך חשיבה חדשה.
בתוך שלושה ימים, הסטודנטים לומדים לדבר שפה חדשה.
שפה של יזמות, של פתרונות, של קבלת החלטות תחת לחץ ושל חיבור בין עולמות.
השפה הזו נשארת איתם הרבה אחרי שההאקתון נגמר. היא נכנסת עם הסטודנטים לרפואה למחלקות, לחדרי ניתוח ולמעבדות, ומשנה את הדרך שבה הם מסתכלים על בעיות.
ואולי מכאן יגיעו האנשים שישנו את עתיד הרפואה.