נשים הן רוב בקרב הסטודנטים לרפואה בישראל, אבל עדיין מיעוט בחלק מההתמחויות ובתפקידי ההובלה. חמש סטודנטיות מהפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט בטכניון החליטו לא לחכות לסיום התואר כדי להתחיל לשנות את התמונה. הכירו את Women in Medicine (WIM)
63% מהסטודנטים לרפואה בישראל הן נשים. אבל כשמסתכלים על המשך הדרך, התמונה משתנה: רק 20% מהמומחים בכירורגיה הן נשים וגם בתפקידי ניהול בכירים ובשכר עדיין קיימים פערים משמעותיים בין גברים לנשים. כך עולה מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם ביוני 2026.
אז איך מגשרים על הפער? בפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט בטכניון מאמינים שכדאי להתחיל כבר בזמן הלימודים.
רותם שמואלי, שירה אגאי, ארין ענאבוסי, נועה אביים ושני קלאוזנר, חמש סטודנטיות לרפואה בטכניון, מובילות את הסניף המקומי שלWomen in Medicine (WIM) , קהילה ארצית שנולדה ביוזמת סטודנטיות לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הפרויקט פועל בתמיכתו של המשרד לגיוון והכללה בטכניון בהובלת סגנית נשיא הטכניון לגיוון והכללה ובשיתוף דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.
“כולנו הרגשנו במהלך הלימודים שיש דגש מאוד גדול על רכישת בסיס הידע המקצועי והקליני”, מספרות חברות הצוות, “אבל שחסרה לנו החשיפה לאיך נראית הדרך המקצועית לאחר הלימודים”.
כך נולדה קהילה שמבקשת להעניק לסטודנטיות משהו שלא תמיד מקבלים בכיתה: היכרות עם האפשרויות המקצועיות שמחכות להן, כלים להתפתחות אישית, קשרים עם רופאות מובילות ובעיקר מרחב בטוח ופתוח לשיחה, להתייעצות ולשיתוף. מקום שבו 
סטודנטית בתחילת דרכה יכולה ללמוד מניסיונה של סטודנטית ותיקה, לשתף בהתלבטויות ולגלות שהיא לא היחידה שמתמודדת עם אותם האתגרים.
שיעורים מהחיים עצמם
הסניף הטכניוני כבר הפעיל שני מחזורים, עם כ-25 סטודנטיות בכל מחזור. המפגשים משלבים שיחות פתוחות עם רופאות, מעגלי שיח, התנסות בעמידה מול קהל וכלים מעשיים לבניית קריירה.
במפגש עם ד”ר ליהי שורץ, למשל, למדו המשתתפות איך להציג את הניסיון והיכולות שלהן ולבנות קורות חיים אפקטיביים. במפגש עם פרופ’ רוני דודיוק-גד, מנהלת היחידה למחלות עור דלקתיות ואוטואימוניות בבית החולים העמק, עסקו באחת השאלות שחוזרות כמעט בכל מפגש: איך משלבים קריירה רפואית תובענית עם חיי משפחה? שיחה שמאפשרת לסטודנטיות להיחשף לניסיון ולנקודות מבט שונות, עוד לפני שייאלצו להתמודד עם ההחלטות בעצמן.
אבל לא פחות חשוב ממה שקורה במהלך המפגשים הוא מה שקורה אחריהם. סטודנטיות נשארות לשוחח עם המרצות, מתייעצות זו עם זו, מחליפות רעיונות ויוצרות קשרים שחוצים מחזורים ושנות לימוד. כך נוצרת רשת תמיכה שממשיכה לפעול הרבה אחרי שהמפגש מסתיים.
רופאה, חוקרת, יזמית. מי אמר שצריך לבחור?
החיבור בין רפואה, מדע, הנדסה וטכנולוגיה, שמאפיין את הטכניון, פותח בפני הסטודנטיות אפשרויות שחורגות מהמסלול הרפואי המסורתי, ו-WIM מבקשת לחשוף אותן לאפשרויות האלה כבר במהלך הלימודים.
כך, למשל, פגשו המשתתפות את פרופ’ לנה שגיא-דאין, מנהלת השירות הגנטי הטרום-לידתי בבית החולים כרמל ויו”ר האיגוד הישראלי לגנטיקה רפואית, שמשלבת בעבודתה רפואה, מחקר וניהול; ואת ד”ר דפנה לייפנפלד, מייסדת NeuroKaire , שממחישה כיצד ידע רפואי ומחקרי יכול להפוך לבסיס ליזמות טכנולוגית.
צד המפגשים, הצוות מקדם שיתופי פעולה עם גורמים מחוץ לפקולטה, ובהם פארק מת”ם (פארק ההייטק והעסקים הגדול בישראל) כדי לחשוף את הסטודנטיות לחברות טכנולוגיה, לעולמות Health Tech ולממשק שבין רפואה לתעשייה.
כך WIM מאפשרת לסטודנטיות לדמיין כבר עכשיו את התפקיד שהן יכולות למלא בעיצוב הרפואה של המחר.
הרשת שחוצה את גבולות חיפה
אחד היתרונות המשמעותיים של WIM הוא החיבור בין סטודנטיות ורופאות ממוסדות שונים ברחבי הארץ. כל משתתפת שמסיימת את התוכנית מצטרפת לקהילה ארצית, שמקיימת מפגשים משותפים ומאפשרת להמשיך להתייעץ, לשתף הזדמנויות וליצור קשרים מקצועיים ואישיים גם מעבר לגבולות הפקולטה.
השינוי כבר מתחיל להיות מורגש. חברות הצוות מספרות על סטודנטיות שמעזות יותר לפנות לרופאות, להתעניין בהזדמנויות מחקר ואפילו לבחון אפשרויות להתנסות במחלקות רפואיות בעקבות מפגשים בתוכנית. רעיונות שבעבר נשארו בגדר מחשבה הופכים לשיחות ולצעדים מעשיים.
ומה החלום שלהן לעוד עשר שנים? לראות את בוגרות WIM מובילות מחלקות, מחקרים ומיזמים רפואיים חדשים. אבל יש להן שאיפה גדולה אפילו יותר: שיום אחד קהילה כמו WIM כבר לא תהיה נחוצה, כי ההזדמנויות שהיא מנסה לפתוח היום יהיו חלק טבעי מעולם הרפואה.
עד אז, הן לא מחכות לעתיד. הן מתחילות לבנות אותו כבר עכשיו.