טקס הנחת אבן הפינה

טקס הנחת אבן הפינה לבניין רפפורט למחקר רפואי מתקדם התקיים בו׳ בתמוז התשע״ט (ה-9 ביולי, 2019). 

במעמד הטקס גב׳ עירית רפפורט נשאה דברים:

כבוד ראש העיר חיפה, עינת קליש-רותם, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, יו״ר מכון רפפורט למחקר ביו-רפואי פרופסור אהרון צ’חנובר, מנכ״ל המכון פרופסור נעם זיו, ורד אחותי היקרה, ילדיה, שהם נציגי הדור הבא של שומרי ערכי המייסדים הורינו האהובים, אברי, גלן, משפחה, חברים, מכובדיי ומכובדותיי.

בתור ילידת חיפה בת ליליד חיפה, אחות, דודה וגיסה של ילידי חיפה אני ממש נרגשת לעמוד כאן בפניכם היום. בילדותי ממש לא תארתי לעצמי שיום יבוא ויהיה לי הכבוד לשאת דברים בטקס כל כך מרגש.

כמעט היום לפני 45 שנה התכנסנו כאן כדי להניח את אבן הפינה לבניין בו אנו נמצאים היום.

כולנו זוכרים את הבטחתו של אבינו, שמכאן יצא הפרס נובל הראשון של ישראל. חמש שנים לאחר מכן חנכנו את הפקולטה לרפואה ואת המכון למחקר על שם ברוך ורות רפפורט ומכאן, כפי שחזה כבר אז השמיים היו הגבול. מכאן לא רק שיצא פרס נובל אחד, אלא יצאו שניים, ועוד היד נטויה.

המכון מימש את החזון לתפארת מדינת ישראל, לתפארת הטכניון – שותפינו אשר חוקריו וחוקרותיו לדורותיהם עשו חיל, ולתפארת וגאוות משפחתנו.

קצת היסטוריה: עם תום בניית בית החולים רות לילדים ולאור השילוב בין המכון, הפקולטה ובית החולים עלה הרעיון לפתוח מחלקת אונקולוגיה לילדים ולהעמיק את חקר הסרטן בתוך המכון.

כאשר הצענו את הרעיון לרות, היא היתה מיד שותפה לחזון, ובזכות ברכתה וההתמדה של חברי למעשה הגענו למעמד המרגש הזה, של טקס הנחת אבן הפינה לבניין רפפורט למחקר רפואי מתקדם ובו מרכז רפפורט לחקר בין-תחומי של הסרטן בטכניון. כעת אנו עומדים בפני האתגר הבא – כיצד להגשים את החזון, כיצד לקדם את החלום לכדי מציאות.

כולנו שמענו את ברוס לא פעם אומר “אני הגזבר של אלוהים”, ואנו גדלנו עם התובנות MONEY COMES WITH RESPONSIBILITIES AND OBLIGATIONS ובעיקר שרווחה כלכלית, היא זכות בה אנו מחזיקים זמנית וניתנה לנו האפשרות והברכה להעביר אותה הלאה. והנה אנחנו כאן היום – מנסות להעביר הלאה, במקום כה חשוב וכה משמעותי.

על החשיבות של המחקר והמדע לאנושות אין צורך להכביר מילים. אני מבקשת להאיר מעט על תפיסתי ותפיסת משפחתי, לגבי תפקידה של הפילנתרופיה הפרטית כתומכת בתשתיות המאפשרות מחקר ומדע בסיסי. תפקידנו אינו רק לתמוך במחקר ובמדע.

תפקידנו הינו גם לקיים את זכות הפילנתרופיה תוך שמירה על כללי אתיקה גבוהים ביותר.

פילנטרופיה מהווה 10% מתקציב האוניברסיטאות בארץ ועיקר השקעותיה מופנות לתחומי מחקר. תרומה זו, גם אם נשמעת על פניו קטנה, היא בעלת עוצמה שכן היא מאפשרת מינוף של המחקר ועל כל $ פילנטרופי יש לפחות $ או יותר ממשלתי.

חלק זה גם אם יחסית קטן, מייצר אימפקט גדול. התרומה הפרטית מייצרת משאבים נוספים ומגייסת שותפים לדרך.

בהזדמנות זו אני רוצה לציין, להודות ולברך את חברינו לדרך, קרן עזריאלי, לחברתי דנה, אחיותיה נעמי ושרון וכמובן סטפני, שלצערי אינן נימצאות כאן היום, על הנכונות להצטרף לפרויקט המשמעותי והמרגש הזה.

לקרנות ותורמים גדולים יש נטיה להשקיע בחינוך ובמחקר במסגרת האקדמיה כיוון שהיא שותפה טבעית. באקדמיה ניתן לא רק להשקיע בתבונה סכומים משמעותיים, אלא בעיקר, ניתן לחלום בגדול.

התמיכה הפילנתרופית במדע יכולה וצריכה לשמר את הערך של מדע פורץ דרך לנגד עיניה, ליטול סיכונים בידיעה ברורה כי חלק ניכר מן המחקרים לא יעלו יפה, אך עדיין ניתן יהיה להפיק מהם תובנות לטובת החברה והאנושות כולה.

המימון הפילנתרופי הוא גמיש ויכול להשתנות תוך כדי תנועה ותוך כדי מחקר, הוא יכול להשפיע בצורה דרמטית על בניית צוותים אינטרדיסציפלינריים בסוגיה מחקרית חשובה; ובמילים פשוטות יש לנו ההזדמנות להשקיע סכומים גדולים, בצורה נועזת וחדשנית, בסוגיות מחקריות מורכבות, בצוותים רב תחומיים, באופן ספקולטיבי ולטווח הארוך.

מאפיינים אלה, מצויים בבסיסן של פריצות דרך מדעיות שונות שהולדתן בתמיכה פילנתרופית. לא פחות חשוב, התמיכה הפרטית במחקרים אלה מהווה איתות לקרנות הציבוריות והממשלתיות, ומראה להן את הדרך ומשפיעה בסופו של דבר על המימון הציבורי לטובת מחקרים פורצי דרך שכאלו.

סוגיות אתיות רבות כרוכות בהמצאות וקידמה מדעית: לצדן של המצאות שתורמות באופן חיובי לאנושות מצויים גם שימושים המזיקים בעיקרם המבוססים על המדע. על אלה לא ארחיב אבל בטוחני שתבינו.

על כל אלה, נוסף עוד נדבך, לא שולי, הקשור באופי זכויות הקניין הרוחני בהמצאות, בשאלה מי מרוויח מהן וכיצד עלינו לפעול על מנת לאזן בין היבט הרווח לבין החובה המוסרית להנגיש תוצרי המחקר לבני האנוש כולם.

אני סבורה שחלק מתפקידה של הפילנרתופיה התומכת במחקר ובמדע היא להבטיח הסרת החסמים המעכבים או אף מונעים מן היישומים המחקריים להגיע לכלל בני האנוש.

בזאת אני רואה את תפקידינו בקרן ברוך ורות רפפורט לכל אורך הקמתו של המחקר והבניין החדש.

ברנרד דה שרטר BERNARD DE CHARTRES היה נוהג לומר, כי “אנו כננסים היושבים על כתפי ענקים, שיכולים אנו לראות דברים רבים יותר ורחוקים יותר מאשר הם, לאו דווקא בשל חדות ראייתנו או חוסן גופנו אלא משום שאנו נישאים ומרוממים לגובה על ידי גודלם הענקי”. כך אני מרגישה כל פעם שניתן לי להיפגש עם החוקרים הנפלאים העושים במלאכה.

אני גאה להודות שאנחנו משפחה די יוצאת דופן באקוסיסטם של הפילנטרופיה בכך שאנחנו מעורבים ומלווים כל פרויקט בו אנו מושקעים לאורך כל הדרך, לא כדי להפריע (BEWARE OF DONOR POWER ABUSE) אלא כדי לבנות ולהיבנות.

מאחלת לכולנו לעשות יחד את פריצת הדרך הבאה בחקר הסרטן.

אני מבקשת להודות מעל בימה זו לכל אשר לקחו ולוקחים חלק במפעל חשוב זה. תודה מיוחדת לפרופסור אהרון צ’חנובר, לפרופסור פרץ לביא, לעו”ד מוריאל מטלון, לעו”ד יעל ברץ ולצוותים שלהם שעמלו ולא וויתרו ומצאו את הדרך הנכונה והנבונה שבזכותה אנו כאן היום.

כאמור WHERE THERE IS A WILL THERE IS A WAY, AND HERE THERE WAS A LOT OF WILL AND ONLY ONE WAY AND WE TOOK IT…

עבודתנו לא תמה בהנחת אבן הפינה. למעשה, היא רק מתחילה כעת ופותחת לפנינו אתגרים רבים להתמודדות. בטוחני כי כל הלוקחים חלק בטקס היום עושים ויעשו בעתיד כל אשר לאל ידם על מנת לראות את הקמתו ופתיחת שעריו של מפעל חיים ומורשת זה.

תודה לכולכם על המאמץ וההשקעה, על השותפות לחזון של בני משפחתי אותו אנו חולקים אתכם היום – היום בו אנו גאים להניח את אבן הפינה למפעל חיים זה. וכמובן איני יכולה לסיים בלי להזכיר עוד הפעם את הורינו היקרים והאהובים, אמא ואבא, מקווה שמאיפה שאתם נימצאים אתם שמחים וגאים על איך שאנחנו מכבדות את המורשת ומשמרות את הגחלת.

גב׳ עירית רפפורט, קרן ברוך ורות רפפורט, וחברת הדירקטוריון של מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה.

לכתבה המלאה באתר הטכניון: לחץ כאן.